פסק-דין בתיק ת"א 6446-08

כללי

1.         בעליו של רכב התקשר בחוזה לביטוח רכבו בביטוחי אחריות ונכסים (להלן: ביטוח מקיף). הפוליסה בוטלה מחמת אי-תשלום דמי ביטוח. לאחר הביטול אירעה תאונה בה ניזוק הרכב והוכרז כאובדן כללי. המחלוקת בין בעלי הדין נעוצה בשאלה האם ביטול הפוליסה היה כדין.

2.         במועד הרלוונטי היה התובע (להלן: לוי) הבעלים של רכב מסוג פג'ו מספר רישוי 26-920-56 (להלן: הרכב). הנתבעת (להלן: המבטחת) התקשרה עמו בחוזה ביטוח מקיף, אשר התבטל מחמת אי-תשלום דמי ביטוח.

כתבי הטענות

3.         בכתב התביעה נתבעים תגמולי ביטוח ונזקים נוספים שנגרמו ללוי, לטענתו, עקב התנהגות המבטחת. סה"כ נתבע 78,090 ש"ח. סכום זה מורכב משווי הרכב במועד קרות התאונה בניכוי שווי השרידים שנמכרו (65,990 - 3,000=62,990 ש"ח), הוצאות גרירה ואחסנה (1,700 ש"ח), שכר טרחת השמאי שבדק את הרכב (1,400 ש"ח) ופיצוי בסך 12,000 ש"ח בגין נזקים ממוניים (הפסד ימי עבודה - 2,000 ש"ח, הוצאות נסיעה - 3,000 ש"ח) ובלתי ממוניים (אבדן הנאה מהרכב - 2,000 ש"ח ועגמת נפש 5,000 ש"ח) שנגרמו לו, לטענתו.

4.         לוי סבור כי התאונה מהווה מקרה ביטוח וכי במועד התרחשותה היה לרכב ביטוח מקיף בר תוקף. ביטול הפוליסה היה שלא כדין, שכן טרם ביטולה לא נמסרה לו הודעה על ידי המבטחת, כנדרש.

5.         המבטחת מצדה סבורה כי דין התובענה להדחות. לטענתה, הפוליסה בוטלה כדין עקב אי-תשלום דמי ביטוח כך שבמועד קרות התאונה לא היה הרכב מבוטח בביטוח מקיף בר תוקף.

לחלופין טוענת המבטחת כי לוי זכאי לתגמולי ביטוח וההוצאות הנלוות (גרירה, אחסנה ושכר טרחת השמאי) ולא מעבר לכך.

העובדות

6.         במועד הרלוונטי לתובענה היה לוי הבעלים של הרכב. המבטחת חברת ביטוח המתאפיינת בקשר ישיר בינה לבין מבוטחיה (ועל כן שמה) בלא שמסתייעת בסוכני ביטוח. שיחות בין מבוטחים לנציגיה מוקלטות אפוא כדבר שבשגרה.

7.         למימון רכישת הרכב הסתייע לוי בהלוואה שקיבל מבנק ירושלים בע"מ (להלן: הבנק המלווה). בהתאם לתנאי ההלוואה היה עליו לבטח את הרכב בביטוח מקיף ולדאוג לשעבוד הפוליסה לטובת הבנק המלווה.

8.         הרכב היה בבעלות לוי עוד קודם לכן, ובתקופת הביטוח שקדמה למועד הרלוונטי לתובענה בוטח הרכב בביטוח מקיף על ידי המבטחת. הפוליסה חודשה ותקופת הביטוח הרלוונטית החלה ביום 1.11.06 ואמורה היתה להסתיים ביום 31.10.07.

9.         לוי התחייב לשלם דמי ביטוח בסך 3,051 ש"ח בתשלומים חודשיים שהסתכמו בסך כ-500 ש"ח כל אחד. לקיום חיובו נתן הרשאה לבנק בו ניהל את חשבונו ("הוראת קבע") להעביר את התשלום למבטחת בשניים בכל חודש קלנדרי.

התשלום הראשון אמור היה להיות משולם ביום 2.11.06 ברם בפועל לא שולם שכן הבנק לא כיבד את ההוראה שנתן לוי (כפי הנראה בשל העדר יתרה מספקת בחשבון).

1

10.        ביום 6.11.06 שלחה המבטחת ללוי מכתב התראה בזו הלשון (בחלקו הרלוונטי): "..לא ניתן לגבות את פרמיית הביטוח מהרשאת הקבע לתשלום. לידיעתך, יתרת חובך לתאריך מכתב זה עומדת על סך של 543.50 ש"ח. הינך מתבקש תוך 15 יום מתאריך מכתב זה: - לשלם חובך. אם לא תעשה כן, לצערנו, תבוטל הפוליסה כעבור 21 יום נוספים..". מכתב זה נשלח בדואר רגיל לכתובת שמסר לוי למבטחת - ת"ד 1501 בעתלית, השייכת להוריו. לוי מכחיש קבלת מכתב זה. על כך בהמשך.

11.        ביום 14.11.06, בעקבות ביטול תעודת ביטוח החובה עקב אי-תשלום דמי הביטוח, התקשר לוי למבטחת על מנת להסדיר תשלום זה. בשיחה הטלפונית מאותו יום ציין נציגה בפניו כי הוראת הקבע שנתן לבנק לתשלום הביטוח המקיף לא כובדה ועל כן קיים חוב שעליו לסלק.

            לאחר דין ודברים בהם ציין לוי כי לא ידע שההוראה לבנק לא כובדה וגם הבהיר כי אין בחזקתו כרטיס אשראי סוכם כי במועד שנועד לתשלום חודש דצמבר 2006 (ה-2.12.06) תציג המבטחת לבנק גם את דרישת התשלום לחודש נובמבר וכך יוסדר חובו.

בשיחה זו ביקש לוי לשנות את המען למשלוח דברי דואר מכתובת הוריו בעתלית לכתובתו בעיר אילת.